רגע לפני המשחק האחרון בחצי הראשון של העונה, דני אבדיה התייצב לשיחה עם עיתונאים כדי לסכם את מה שעבר עליו מאז הצטרף לוושינגטון וויזארדס.
הרוקי מישראל, שחגג 20 רק לפני חודשיים, עדיין בשלב ההסתגלות ונמצא בתהליך שמזכיר לו את תחילת דרכו ביורוליג: "זה מצב דומה לעונה הראשונה שלי ביורוליג. אני אמנם יותר מבוגר, אבל זה שונה לגמרי כי אני רוקי ב-NBA. לא שיחקתי הרבה בעונה הראשונה ביורוליג, והיו הרבה דברים להתרגל אליהם. אני חושב שהעונה אני מתרגל די מהר, ממשיך לעבוד כדי להשתפר".
המעבר מהיורוליג ל-NBA גם בא לידי ביטוי באיכות השחקנים שיצא לאבדיה לשמור עליהם: "כששיחקתי ביורוליג, לשמור את רודי פרננדס היה משהו מכובד. עכשיו אני ב-NBA וצריך להתמודד עם דברים חדשים כמו לשמור את לברון. לא פחדתי, נהניתי לשמור עליו, לראות שחקן מהגדולים מכולם. ילד מהרצליה ששומר את לברון ג'יימס - זה מטורף".
לאור בעיית העבירות של דני במשחק מול בוסטון בתחילת השבוע, הוא נשאל לא מעט על הקושי שלו להתמודד עם היחס של שופטים לשחקני שנה ראשונה ב-NBA. גם שם מבינים שאבדיה יודע שזה רק חלק מהמסע שלו: "לפעמים זה מתסכל, אתה מנסה לשמור ולהרוויח את הדקות שלך על המגרש, לעזור לקבוצה - ואז שורקים לך עבירות. זה חלק מלהיות רוקי, זה חלק מהחוויה ואני מקווה שעוד כמה שנים אצחק מזה. אני מחכה ליום ש'ייתנו' לי את השריקות האלה ויהיה רוקי אחר שיהיה מתוסכל מזה".
בסופו של יום דני אבדיה נמצא במקום שכולם חולמים להגיע אליו. הוא מתרגל לחוויות חדשות ולמקומות שרק ראה בטלוויזיה בתור ילד, "בליגה עם כל כך הרבה כוכבים קשה להגיד רגע אחד שאני זוכר אותו במיוחד. כל רגע שאני פה וכל מקום שאנחנו משחקים ואני נהנה מכל רגע. פשוט כיף. כשהגעתי למלון אחרי השלשה נגד הלייקרס ברבע האחרון, חשבתי פתאום איפה הייתי לפני שנתיים, ואיפה אני היום".
מה שמיוחד אצל מי שזכה ב-MVP של אליפות אירופה לנבחרות 20U לפני שנתיים, היא ההסתכלות על משחק הכדורסל. דני מסביר שיום יותר מוצלח או פחות מוצלח בהתקפה הוא לא מה שעושה אצלו את ההבדל בתחושה. "אני לא בא להוכיח לאף אחד כלום. אני אהיה דני, לא משנה אם אקבל כדור אחד או עשרים. יש לי את סגנון המשחק שלי ואני אוהב למסור ולחפש את החברים שלי לקבוצה. זה האופי שלי. יהיו משחקים שאקבל יותר כדורים ויהיו כאלה שפחות, אבל ככה זה. אני רוצה להיות בקבוצה מנצחת".